הלכה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלשָׁה כול'. מְנָן תֵּיתִי לֵיהּ. וְהָי֙וּ אֵ֧לֶּה לָכֶ֛ם לְחֻקַּ֥ת מִשְׁפָּט֭. הָיִיתִי אוֹמֵר. אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה.
Pnei Moshe (non traduit)
הייתי אומר. לשון קושיא הוא וכלומר דמהאי קרא נימא דהקישן הכתוב לענין שיהא צריך דרישה וחקירה בדיני ממונות כמו בדיני נפשות ולעולם דיני ממונו' בשלשה מנא לן. א''נ הייתי אומר בניחותא היא וכלומר דממשפט ילפינן דדין אחד לכל דיני ממונות והוקשו דיני הודאות והלואות לגזילות וחבלות דבשלשה וכמו דהוקשו דיני ממונות לדיני נפשו' דאפילו דרישה וחקירה בעו מן התורה והך ומנין וכו' דלקמיה ברייתא אחריתא היא וכמו והאי תנא מייתי לה מהכא:
והיו אלה לכם לחקת משפט. כתיב בפרשת ערי מקלט:
גמ' מנן תיתי ליה. דדיני ממונות בשלשה דהא ג' אלהים הכתובים בפרשה בשומרים הוא דכתיבי וזהו גזילות וכן חבלות דמה לי חבל בגופו מה לי חבל בממונו אבל בהודאות והלואות מנא לן:
משנה: 1a דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלשָׁה גְּזֵלוֹת וַחֲבָלוֹת בִּשְׁלשָׁה נֶזֶק וַחֲצִי נֶזֶק תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה וְהַמּוֹצִיא שֵׁם רַע בִּשְׁלשָׁה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ דִינֵי נְפָשׁוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
ומוציא שם רע. לא מצאתי לבתך בתולים וענשו אותו מאה כסף:
שיש בו דיני נפשות. דאם אמת היה הדבר וזנתה תחתיו וסקלוה ודיני נפשות בעשרים ושלשה הן והלכה כחכמים:
מתני' דיני ממונות. דהיינו הודאות והלואות:
בשלשה. אפילו הדיוטות דמן התורה אלהים כתיב בפרשה ומשמע מומחין וחכמים הקילו שלא להצריך שלשה מומחין כדי שלא תנעול דלת בפני לווין שמא יכפור הלוה ולא ימצא מומחין לכופו לדין:
אבל גזילות וחובות. וזהו חבלות בג' מומחין דאלהים כתיב בפרק שומרין ג' פעמים ומינה ילפינן לשלשה מומחין:
נזק. אדם שהזיק או שור המועד דמשלמין נזק שלם:
וחצי נזק. שור תם שהזיק ואע''ג דהיינו חבלות איידי דבעי למיתני תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה שאינו משלם כמה שהזיק אלא יותר תני נמי חצי נזק שאינו משלם כמה שהזיק שהרי משלם פחות ואיידי דתני חצי נזק תנא נמי נזק:
וּמְנַיִין לְדינֵי מָמוֹנוֹת שֶׁהֵן בִּשְׁלֹשָׁה. וְנִקְרַ֥ב בַּֽעַל הַבַּיִ֖ת אֶל הָֽאֱלֹהִ֑ים רִיבָה בָּהּ דַּייָן אֶחָד. עַ֤ד הָֽאֱלֹהִ֔ים הֲרֵי שְׁנַיִם. אֲשֶׁ֤ר יַרְשִׁיעוּן אֱלֹהִ֔ים הֲרֵי כָּאן שְׁלֹשָׁה. דִּבְרֵי רִבִּי יֹאשִׁיָּה. רִבִּי יוֹנָתָן אָמַר. הָרִאשׁוֹן תְּחִלָּה נֶאֱמַר וְאֵין דּוֹרְשִׁין תְּחִילּוֹת. אֶלָּא עַ֤ד הָֽאֱלֹהִ֔ים הֲרֵי אֶחָד. אֲשֶׁ֤ר יַרְשִׁיעוּן אֱלֹהִ֔ים הֲרֵי שְׁנַיִם. אֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד. הֲרֵי שְׁלֹשָׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
אין ב''ד שקול. דס''ל דבעינן בית דין נוטה כדי שיתקיים בו הטייה אחרי רבים:
ואין דורשין תחילות. דלגופיה איצטריך דליבעי מומחין דאלהים לשון גדולה ורבנות:
ריבה בה דיין אחד. מדלא כתיב אל השופט:
רִבִּי אוֹמֵר. בִּשְׁנַיֵם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בִּשְׁנַיֵם אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאֶחָד. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אֲשֶׁ֤ר יַרְשִׁיעָן אֱלֹהִ֔ים אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֲשֶׁ֤ר יַרְשִׁיעוּן אֱלֹהִ֔ים. אֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד. הֲרֵי שְׁלֹשָׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
בשנים הכתוב מדבר. קרא דאשר ירשיעון אלהים בשני' הוא מדבר וכדמסיק דאשר ירשיעון מלא כתיב:
רִבְּי אַבָּהוּ בָּעֵי. וּכְרִבְּי דִּינֵי מָמוֹנוֹת בַּחֲמִשָּׁה וְשֶׂיִּגָּמֵר בְּכ''ג. אַשְׁכָּח תַּנֵּי רִבִּי חִזְקִיָּה. הוֹאִיל וְאָֽמְרָה תוֹרָה. הֲרוֹג עַל פִּי מַטִּים הֲרוֹג עַל פִּי עֵדִים. מַה עֵדִים שְׁנַיִם אַף מַטִּים שְׁנַיִם. אֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן אַחֵר. הֲרֵי חֲמִשָּׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
הרוג על פי מטים. דכתיב אחרי רבים להטות והרוג דקאמר לאו דוקא הוא דהא בדיני ממונות מישתעי אלא כלו' דהואיל ואמרה תורה לנטות בדין ומקשינן לעדים מה עדים שנים דכתיב על פי שנים עדים וגו' אף מטים בדין צריך שיהו שנים מזכין ושנים מחייבין ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי חמשה:
אשכח תני ר' חזקיה. כלומר דבאמת אשכחן ברייתא דתני ר' חזקיה דבעי חמשה וכרבי אתיא:
וכרבי. ולדברי רבי א''כ ניבעי דיני ממונות בחמשה וכדי שיגמור בב''ד של ג' דהא לדידי' ארבעה כתיבי ואין ב''ד שקול הרי כאן חמשה:
שְׁמוּאֵל אָמַר. שְׁנַיִם שֶׁדָּנוּ דִּינֵיהֶן דִּין אֶלָּא שֶׁנִּקְרְאוּ בֵּית דִּין חָצוּף. רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן מָרִין. אֲפִלוּ שְׁנַיִם שֶׁדָּנוּ אֵין דִּינֵיהֶן דִּין. תַּמָּן תַּנִּינָן. הָיָה דָן אֶת הַדִּין. זִיכֶּה אֶת הַחַייָב חִייֵב לַזַּכַּאי. טִמֵּא לַטָּהוֹר טִיהֵר לַטָּמֵא. מַה שֶעָשָׂה עָשׂוּי וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. בְּשֶׂאָֽמְרוּ לוֹ. הֲרֵי אַתְּ מְקוּבָּל עָלֵינוּ כִשְׁנַיִם. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁטָּעָה וְדָנָן מִשִּׁיקּוּל הַדַּעַת. בְּדָא מַה שֶעָשָׂה עָשׂוּי. אִם בְּשֶׁטָּעָה וְדָנָן דִּין תּוֹרָה. בְּדָא יְשַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. בְּשֶׁאָֽמְרוּ לוֹ. הֲרֵי אַתְּ מְקוּבָּל עָלֵינוּ כִשְׁלֹשָׁה עַל מְנָת שֶׁתְּדִינוּנוּ דִין תּוֹרָה. וְטָעָה וְדָנָן מִשִּׁיקּוּל הַדַּעַת. מַה שֶעָשָׂה עָשׂוּי. מִפְּנֵי שֶׁטָּעָה וְדָנָן מִשִּׁיקּוּל הַדַּעַת. יְשַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ. שֶׁהִגִּיס דַּעְתוֹ לָדוּן יְחִידִי דִין תּוֹרָה. דְּתַנִּינָן. אַל תְּהִי דָן יְחִידִי. שֶׁאֵין דָּן יָחִיד אֶלָּא אֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' בא וכו'. כלומר אלא ע''כ כדאמר ר' בא בשם ר' אבהו דהכא במאי עסקינן שקבלו אותו עליהם כשלשה ואמרו לו על מנת שתדיננו דין תורה ולפיכך מה שעשה עשוי דהרי קיבלו עליהם דינו והוא טעה בשיקול הדעת וישלם מביתו על שהגיס דעתו לדון יחידי דין תור':
אם בשטעה ודנן דין תורה. כלומר שהטעות היתה במה שמפורש בדין א''כ קשיא בדא ישלם מביתו והא קי''ל טעה בדבר משנה חוזר הדין וצריך זה מי שזיכה אותו להחזיר מידו:
בדא מה שעשה עשוי. בתמיה והרי לא קבלו אותו עליהם ואפי' בשנים שדנו ואינם מומחין אין דיניהן דין:
אם בשטעה ודנן משיקול הדעת. שלו ואינו מפורש בהדיא הדין דאינו כן אלא דכגון דאיכא פלוגתא וסוגיא דעלמא אזלא כחד ואיהו אזל ועביד כאידך:
מה אנן קיימין. הש''ס מסיק לה להכריח אוקימתא דר' בא בשם ר' אבהו דאי לא תימא הכי קשיא במאי עסקינן דבאיזה הדבר היה הטעות שלו:
תמן תנינן. בפ''ד דבכורות מי שאינו מומחה וראה את הבכור וכו' ישלם מביתו דן את הדין וכו' ומוקי לה ר' בא דמיירי שקבלוהו עליהם ואמרו לו הרי את מקובל עלינו כשלשה צ''ל כדלקמיה דאי לאו הכי הא ר''י ור''ל דאמרי תרווייהו דאפי' שנים שדנו אין דיניהן דין:
אפילו שנים שדנו. כלומר אפי' דנו כבר אין דיניהן דין:
ב''ד חצוף. שעברו על תקנת חכמים:
תַּנֵּי. קוֹדֶם לְאַרְבָּעִים שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא חָרֵב הַבַּיִת נִיטְלוֹ דִינֵי נְפָשׁוֹת וּבִימֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח נִיטְלוּ דִינֵי מָמוֹנוֹת. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּלִי נָא חֲכִים מֵידוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
בריך רחמנא דלית אנא חכים מידון. שאיני יכול לדון ואין עלי עונש המשפט וחושך עצמו מן הדין היה ולפיכך אמר כן:
רִבִּי עֲקִיבָה כַּד הֲוָה בַּר נַשׁ אֲזַל בָּעֵי מֵידוֹן קוֹמֵיהּ הֲוָה אֲמַר לֵיהּ. הֲווּ יוֹדְעִין לִפְנֵי מִי אֲתֶּם עוֹמְדִין. לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר וְעָֽמְד֧וּ שְׁנֵי הָֽאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר לָהֶ֥ם הָרִ֖יב לִפְנֵ֣י יי. וְלֹא לִפְנֵי עֲקִיבָה בֶּן יוֹסֵף.
Pnei Moshe (non traduit)
לפני מי אתם עומדים. לא לפני אלא לפני מי שאמר והיה העולם דלפני ה' כתיב:
רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אֲתוֹן תְּרֵין בַּר נַשׁ מֵידוֹן קוֹמוֹי. אָֽמְרֵי לֵיהּ. עַל מְנָת שֶׁתְּדִינֵנוּ דִּין תּוֹרָה. אֲמַר לוֹן. אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ דִּין תּוֹרָה אֶלָּא הַיּוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת יִפְרַע מֵאוֹתָן הָאֲנָשִׁים. מְקַבְּלִין עֲלֵיכוֹן מַה דַּנָּא אֲמַר לְכוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
אני איני יודע דין תורה. אלא לפי טענותיכם אני דן אתכם והיודע מחשבות הוא יפרע מאותן האנשי' הטוענין שקר אבל צריך שתקבלו עליכם מה שאני אומר לכם:
1b לֹא הֵן גְּזֵילוֹת הֵן חֲבָלוֹת. אַשְׁכָּח תַּנֵּי רִבֵּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. וְאֵ֨לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם. אֲתַא מֵימַר לָךְ כִּפְשׁוּטָהּ דְּקִרְייָא. וַתְייָא כְרִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא.
Pnei Moshe (non traduit)
ואתייא כר' יוסי בן חלפתא. כלומר דאגב דהתנא שונה כמו שהן כתובין בא להשמיענו פשוטה דקרא ג''כ לענין זה דאשר תשים לפניהם כתיב ומכאן דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות וכמו שאמר ר' יוסי בן חלפתא לאלו שבאו לפניו לדון ואמרו לו שידון אותם בדין תורה:
אשכח תני ר''ש בן יוחי. אשכחן ברייתא דתני רשב''י ומפרש לטעמא דהתנא במתני' דאקרא קאי כדכתיב ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ומפרש ברישא דיני ממונות כי תקנה עבד עברי והדר גזילות וחבלות בפרשה ואתא התנא מימר לך כפשוטה דקרייא כמו שהן כתובין במקרא:
לא הן גזילות הן חבלות. אטו בכלל דיני ממונו' לא הן גזילות הן חבלות ומפני מה חלקן התנא לשנותן בתרתי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source