Sanhedrine
Daf 1a
משנה: 1a דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלשָׁה גְּזֵלוֹת וַחֲבָלוֹת בִּשְׁלשָׁה נֶזֶק וַחֲצִי נֶזֶק תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה וְהַמּוֹצִיא שֵׁם רַע בִּשְׁלשָׁה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ דִינֵי נְפָשׁוֹת.
Traduction
Un tribunal de trois juges statue sur les procès civils (financiers), ou sur les réclamations relatives à l’enlèvement d’un objet par violence, ou sur les blessures (1)Ou: sur les dettes (selon une autre version).. De même un tribunal de trois juges connaît des demandes en dommages-intérêts, soit dans le cas où la loi accorde une entière indemnité, soit dans ceux où elle n’accorde que le remboursement de la moitié du dommage, comme aussi dans ceux où elle oblige de payer le double, ou le quadruple, ou le quintuple (Ex 21, 37). Les réclamations pour viol, ou pour séduction, et l’accusation d’adultère, sont portées devant un tribunal de trois juges (2)(Ketubot 4, 5).; tel est l’avis de R. Meir. Les autres docteurs disent: pour l’accusation d’adultère, il faut un tribunal de 23 juges, car ces procès peuvent aboutir à une peine capitale.
Pnei Moshe non traduit
מתני' דיני ממונות. דהיינו הודאות והלואות:
בשלשה. אפילו הדיוטות דמן התורה אלהים כתיב בפרשה ומשמע מומחין וחכמים הקילו שלא להצריך שלשה מומחין כדי שלא תנעול דלת בפני לווין שמא יכפור הלוה ולא ימצא מומחין לכופו לדין:
אבל גזילות וחובות. וזהו חבלות בג' מומחין דאלהים כתיב בפרק שומרין ג' פעמים ומינה ילפינן לשלשה מומחין:
נזק. אדם שהזיק או שור המועד דמשלמין נזק שלם:
וחצי נזק. שור תם שהזיק ואע''ג דהיינו חבלות איידי דבעי למיתני תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה שאינו משלם כמה שהזיק אלא יותר תני נמי חצי נזק שאינו משלם כמה שהזיק שהרי משלם פחות ואיידי דתני חצי נזק תנא נמי נזק:
ומוציא שם רע. לא מצאתי לבתך בתולים וענשו אותו מאה כסף:
שיש בו דיני נפשות. דאם אמת היה הדבר וזנתה תחתיו וסקלוה ודיני נפשות בעשרים ושלשה הן והלכה כחכמים:
הלכה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלשָׁה כול'. מְנָן תֵּיתִי לֵיהּ. וְהָי֙וּ אֵ֧לֶּה לָכֶ֛ם לְחֻקַּ֥ת מִשְׁפָּט֭. הָיִיתִי אוֹמֵר. אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' מנן תיתי ליה. דדיני ממונות בשלשה דהא ג' אלהים הכתובים בפרשה בשומרים הוא דכתיבי וזהו גזילות וכן חבלות דמה לי חבל בגופו מה לי חבל בממונו אבל בהודאות והלואות מנא לן:
והיו אלה לכם לחקת משפט. כתיב בפרשת ערי מקלט:
הייתי אומר. לשון קושיא הוא וכלומר דמהאי קרא נימא דהקישן הכתוב לענין שיהא צריך דרישה וחקירה בדיני ממונות כמו בדיני נפשות ולעולם דיני ממונו' בשלשה מנא לן. א''נ הייתי אומר בניחותא היא וכלומר דממשפט ילפינן דדין אחד לכל דיני ממונות והוקשו דיני הודאות והלואות לגזילות וחבלות דבשלשה וכמו דהוקשו דיני ממונות לדיני נפשו' דאפילו דרישה וחקירה בעו מן התורה והך ומנין וכו' דלקמיה ברייתא אחריתא היא וכמו והאי תנא מייתי לה מהכא:
וּמְנַיִין לְדינֵי מָמוֹנוֹת שֶׁהֵן בִּשְׁלֹשָׁה. וְנִקְרַ֥ב בַּֽעַל הַבַּיִ֖ת אֶל הָֽאֱלֹהִ֑ים רִיבָה בָּהּ דַּייָן אֶחָד. עַ֤ד הָֽאֱלֹהִ֔ים הֲרֵי שְׁנַיִם. אֲשֶׁ֤ר יַרְשִׁיעוּן אֱלֹהִ֔ים הֲרֵי כָּאן שְׁלֹשָׁה. דִּבְרֵי רִבִּי יֹאשִׁיָּה. רִבִּי יוֹנָתָן אָמַר. הָרִאשׁוֹן תְּחִלָּה נֶאֱמַר וְאֵין דּוֹרְשִׁין תְּחִילּוֹת. אֶלָּא עַ֤ד הָֽאֱלֹהִ֔ים הֲרֵי אֶחָד. אֲשֶׁ֤ר יַרְשִׁיעוּן אֱלֹהִ֔ים הֲרֵי שְׁנַיִם. אֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד. הֲרֵי שְׁלֹשָׁה.
Traduction
D’où sait-on (qu’à l’instar de ce qui est prescrit pour les dépôts, les vols et les blessures) il faut 3 juges pour connaître des questions d’argent, tels que prêts, ou aveux? C’est qu’il est dit (Nb 35, 29): ces préceptes vous serviront de loi en justice; de ce dernier terme, on conclut à l’uniformité de toutes les questions d’argent, et pour celles-ci comme pour les questions capitales, la loi exige l’examen et l’enquête judiciaires. Quant au fait même de l’exigence de 3 juges pour connaître des questions d’argent, on le sait de ce qu’il est dit (Ex 22, 8): le maître de maison s’approchera des juges; ce qui implique la présence d’un juge; l’expression suivante, devant le juge, se réfère au second, et les termes que les juges condamnent (3)Tossefta, ch. 1. se réfèrent au 3e. Tel est l’avis de R. Yoshia. R. Jonathan dit: la première expression invoquée se rapporte au fait même que la présence de juges compétents est exigible, et d’un principe on ne déduit rien autre; mais de chacune des 2 expressions suivantes, on déduit autant de fois qu’il faut un juge (soit 2), et pour départager les voix, on ajoute un 3e juge.
Pnei Moshe non traduit
ריבה בה דיין אחד. מדלא כתיב אל השופט:
ואין דורשין תחילות. דלגופיה איצטריך דליבעי מומחין דאלהים לשון גדולה ורבנות:
אין ב''ד שקול. דס''ל דבעינן בית דין נוטה כדי שיתקיים בו הטייה אחרי רבים:
רִבִּי אוֹמֵר. בִּשְׁנַיֵם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בִּשְׁנַיֵם אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאֶחָד. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אֲשֶׁ֤ר יַרְשִׁיעָן אֱלֹהִ֔ים אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֲשֶׁ֤ר יַרְשִׁיעוּן אֱלֹהִ֔ים. אֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד. הֲרֵי שְׁלֹשָׁה.
Traduction
Rabbi dit: la 3e expression, ''que les juges condamnent'', implique déjà un minimum de 2 juges, et il ne saurait y avoir doute sur l’allusion aux 2 juges, en raison de l’emploi du verbe condamner au pluriel; puis pour départager les voix, on ajoute un 3e juge.
Pnei Moshe non traduit
בשנים הכתוב מדבר. קרא דאשר ירשיעון אלהים בשני' הוא מדבר וכדמסיק דאשר ירשיעון מלא כתיב:
רִבִּי אַבָּהוּ בָּעֵי. וּכְרִבְּי דִּינֵי מָמוֹנוֹת בַּחֲמִשָּׁה וְשֶׂיִּגָּמֵר בְּכ''ג. אַשְׁכָּח תַּנֵּי רִבִּי חִזְקִיָּה. הוֹאִיל וְאָֽמְרָה תוֹרָה. הֲרוֹג עַל פִּי מַטִּים הֲרוֹג עַל פִּי עֵדִים. מַה עֵדִים שְׁנַיִם אַף מַטִּים שְׁנַיִם. אֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן אַחֵר. הֲרֵי חֲמִשָּׁה.
Traduction
R. Abahou objecta ceci: d’après l’interprétation de Rabbi (voyant une allusion à 2 juges dans la dernière expression, soit, avec les deux précédentes, un total de 4 juges), un tribunal de 5 juges devrait être exigible, avec faculté de se prononcer à la majorité de 3 voix? -En effet, on trouve enseigné par R. Hiskia (4)Tossefta, ch. 1. qu’il en faut 5; car la condamnation devra être prononcée à une majorité d’au moins 2 voix, comme les attestations doivent être au moins au nombre de deux; puis, pour départager les voix, on ajoute encore un juge, soit en total 5. ⁠—
Pnei Moshe non traduit
וכרבי. ולדברי רבי א''כ ניבעי דיני ממונות בחמשה וכדי שיגמור בב''ד של ג' דהא לדידי' ארבעה כתיבי ואין ב''ד שקול הרי כאן חמשה:
אשכח תני ר' חזקיה. כלומר דבאמת אשכחן ברייתא דתני ר' חזקיה דבעי חמשה וכרבי אתיא:
הרוג על פי מטים. דכתיב אחרי רבים להטות והרוג דקאמר לאו דוקא הוא דהא בדיני ממונות מישתעי אלא כלו' דהואיל ואמרה תורה לנטות בדין ומקשינן לעדים מה עדים שנים דכתיב על פי שנים עדים וגו' אף מטים בדין צריך שיהו שנים מזכין ושנים מחייבין ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי חמשה:
Sanhedrine
Daf 1b
1b לֹא הֵן גְּזֵילוֹת הֵן חֲבָלוֹת. אַשְׁכָּח תַּנֵּי רִבֵּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. וְאֵ֨לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם. אֲתַא מֵימַר לָךְ כִּפְשׁוּטָהּ דְּקִרְייָא. וַתְייָא כְרִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא.
Traduction
Est-ce que les vols ne sont pas, comme les blessures, des questions d’intérêt pécuniaire? (Pourquoi ces 2 sujets sont-ils distincts)? -En effet, on trouve que R. Simon b. Yohaï a enseigné: du verset (ibid. 21, 1) Voici les préceptes que tu leur exposeras, on déduit qu’il y a lieu de suivre l’ordre biblique (et, à l’instar de ce texte, d’énoncer chaque sujet à part). De même on tire de ce verset la déduction faite par R. Yossé b. Halafta (qu’il faut voir ce que l’on juge);
Pnei Moshe non traduit
לא הן גזילות הן חבלות. אטו בכלל דיני ממונו' לא הן גזילות הן חבלות ומפני מה חלקן התנא לשנותן בתרתי:
אשכח תני ר''ש בן יוחי. אשכחן ברייתא דתני רשב''י ומפרש לטעמא דהתנא במתני' דאקרא קאי כדכתיב ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ומפרש ברישא דיני ממונות כי תקנה עבד עברי והדר גזילות וחבלות בפרשה ואתא התנא מימר לך כפשוטה דקרייא כמו שהן כתובין במקרא:
ואתייא כר' יוסי בן חלפתא. כלומר דאגב דהתנא שונה כמו שהן כתובין בא להשמיענו פשוטה דקרא ג''כ לענין זה דאשר תשים לפניהם כתיב ומכאן דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות וכמו שאמר ר' יוסי בן חלפתא לאלו שבאו לפניו לדון ואמרו לו שידון אותם בדין תורה:
רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אֲתוֹן תְּרֵין בַּר נַשׁ מֵידוֹן קוֹמוֹי. אָֽמְרֵי לֵיהּ. עַל מְנָת שֶׁתְּדִינֵנוּ דִּין תּוֹרָה. אֲמַר לוֹן. אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ דִּין תּוֹרָה אֶלָּא הַיּוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת יִפְרַע מֵאוֹתָן הָאֲנָשִׁים. מְקַבְּלִין עֲלֵיכוֹן מַה דַּנָּא אֲמַר לְכוֹן.
Traduction
or, devant ce R. Yossé, 2 hommes se présentèrent en justice, lui disant de les juger selon le droit de la Loi. -Je ne connais pas ces règles, leur répondit-il (et je vous jugerai d’après vos arguments); Celui qui sait la pensée intime de chacun punira les gens qui arguent à faux; vous accepterez donc ce que je vous dirai.
Pnei Moshe non traduit
אני איני יודע דין תורה. אלא לפי טענותיכם אני דן אתכם והיודע מחשבות הוא יפרע מאותן האנשי' הטוענין שקר אבל צריך שתקבלו עליכם מה שאני אומר לכם:
רִבִּי עֲקִיבָה כַּד הֲוָה בַּר נַשׁ אֲזַל בָּעֵי מֵידוֹן קוֹמֵיהּ הֲוָה אֲמַר לֵיהּ. הֲווּ יוֹדְעִין לִפְנֵי מִי אֲתֶּם עוֹמְדִין. לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר וְעָֽמְד֧וּ שְׁנֵי הָֽאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר לָהֶ֥ם הָרִ֖יב לִפְנֵ֣י יי. וְלֹא לִפְנֵי עֲקִיבָה בֶּן יוֹסֵף.
Traduction
Lorsque devant R. aqiba des gens se présentaient pour un procès, ce rabbin leur disait: Sachez devant qui vous vous tenez; non devant moi, mais devant celui qui a créé le monde comme il est dit (Dt 19, 17): Les 2 hommes qui ont une contestations se tiendront devant l’Eternel, et non devant moi aqiba b. Joseph.
Pnei Moshe non traduit
לפני מי אתם עומדים. לא לפני אלא לפני מי שאמר והיה העולם דלפני ה' כתיב:
תַּנֵּי. קוֹדֶם לְאַרְבָּעִים שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא חָרֵב הַבַּיִת נִיטְלוֹ דִינֵי נְפָשׁוֹת וּבִימֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח נִיטְלוּ דִינֵי מָמוֹנוֹת. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּלִי נָא חֲכִים מֵידוֹן.
Traduction
On a enseigné (5)Ci-après, (7, 2). V. Derenbourg, Essai, etc., p. 69 et 90.: 40 ans avant la destruction du Temple de Jérusalem, le droit de prononcer les sentences capitales a été enlevé aux Israélites, et au temps de Simon b. Shetah on leur enleva le droit de connaître des questions pécuniaires. R. Simon b. Yohaï s’écria un jour: Béni soit Dieu de ce que je suis incapable de juger! (de cette façon, je ne suis pas responsable de la sentence).
Pnei Moshe non traduit
בריך רחמנא דלית אנא חכים מידון. שאיני יכול לדון ואין עלי עונש המשפט וחושך עצמו מן הדין היה ולפיכך אמר כן:
שְׁמוּאֵל אָמַר. שְׁנַיִם שֶׁדָּנוּ דִּינֵיהֶן דִּין אֶלָּא שֶׁנִּקְרְאוּ בֵּית דִּין חָצוּף. רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן מָרִין. אֲפִלוּ שְׁנַיִם שֶׁדָּנוּ אֵין דִּינֵיהֶן דִּין. תַּמָּן תַּנִּינָן. הָיָה דָן אֶת הַדִּין. זִיכֶּה אֶת הַחַייָב חִייֵב לַזַּכַּאי. טִמֵּא לַטָּהוֹר טִיהֵר לַטָּמֵא. מַה שֶעָשָׂה עָשׂוּי וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. בְּשֶׂאָֽמְרוּ לוֹ. הֲרֵי אַתְּ מְקוּבָּל עָלֵינוּ כִשְׁנַיִם. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁטָּעָה וְדָנָן מִשִּׁיקּוּל הַדַּעַת. בְּדָא מַה שֶעָשָׂה עָשׂוּי. אִם בְּשֶׁטָּעָה וְדָנָן דִּין תּוֹרָה. בְּדָא יְשַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. בְּשֶׁאָֽמְרוּ לוֹ. הֲרֵי אַתְּ מְקוּבָּל עָלֵינוּ כִשְׁלֹשָׁה עַל מְנָת שֶׁתְּדִינוּנוּ דִין תּוֹרָה. וְטָעָה וְדָנָן מִשִּׁיקּוּל הַדַּעַת. מַה שֶעָשָׂה עָשׂוּי. מִפְּנֵי שֶׁטָּעָה וְדָנָן מִשִּׁיקּוּל הַדַּעַת. יְשַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ. שֶׁהִגִּיס דַּעְתוֹ לָדוּן יְחִידִי דִין תּוֹרָה. דְּתַנִּינָן. אַל תְּהִי דָן יְחִידִי. שֶׁאֵין דָּן יָחִיד אֶלָּא אֶחָד.
Traduction
Samuel dit (6)J., (Berakhot 7, 1). que le jugement de 2 personnes est valable; mais c’est un acte imprudent de juger à deux (au lieux d’être 3). R. Yohanan et Resh Lakish disent tous deux, de plus, qu’un tel jugement par 2 est non avenu. On a enseigné ailleurs (7)(Bekhorot 4, 4).: Si un homme incompétent prononce un jugement donnant raison au coupable et condamnant l’innocent, ou s’il déclare impur ce qui est pur, appelant pur ce qui est impur, le fait accompli sera maintenu; mais le préjudice ainsi causé devra être remboursé par cet homme. - C’est admis, dit R. Aba au nom de R. Abahou, au cas où les intéressés ont déclaré vouloir accepter sa décision à l’égal de celle d’un tribunal de 3 membres. Sans quoi, comment expliquer la règle de la Mishna? -Si cet homme s’est trompé pour avoir jugé avec trop de légèreté (8)Cf. (Ketubot 9, 2) fin., comment est-il dit que ''le fait accompli sera maintenu''? Si son erreur consiste en ce qu’il a jugé à l’opposé de la Loi formelle, pourquoi doit-il payer de sa poche le préjudice qu’il a causé à l’ayant-droit (et ne pas le réclamer à celui qui a été déclaré innocent indûment)? -Il s’agit donc ici, comme l’a dit R. Aba au nom de R. Abahou, du cas où les plaideurs ont déclaré accepter sa décision comme celle d’un tribunal de 3 juges, à condition de juger selon la Loi: alors, l’erreur survenue dans son jugement par légèreté laissera en l’état les choses faites; mais l’homme devra payer de sa poche l’erreur causée, en punition de son orgueil d’avoir jugé seul une question légale. Or, il est dit (9)(Avot 4, 10).: Ne sois pas seul juge, car il n’est qu’un (Dieu) qui juge seul.
Pnei Moshe non traduit
ב''ד חצוף. שעברו על תקנת חכמים:
אפילו שנים שדנו. כלומר אפי' דנו כבר אין דיניהן דין:
תמן תנינן. בפ''ד דבכורות מי שאינו מומחה וראה את הבכור וכו' ישלם מביתו דן את הדין וכו' ומוקי לה ר' בא דמיירי שקבלוהו עליהם ואמרו לו הרי את מקובל עלינו כשלשה צ''ל כדלקמיה דאי לאו הכי הא ר''י ור''ל דאמרי תרווייהו דאפי' שנים שדנו אין דיניהן דין:
מה אנן קיימין. הש''ס מסיק לה להכריח אוקימתא דר' בא בשם ר' אבהו דאי לא תימא הכי קשיא במאי עסקינן דבאיזה הדבר היה הטעות שלו:
אם בשטעה ודנן משיקול הדעת. שלו ואינו מפורש בהדיא הדין דאינו כן אלא דכגון דאיכא פלוגתא וסוגיא דעלמא אזלא כחד ואיהו אזל ועביד כאידך:
בדא מה שעשה עשוי. בתמיה והרי לא קבלו אותו עליהם ואפי' בשנים שדנו ואינם מומחין אין דיניהן דין:
אם בשטעה ודנן דין תורה. כלומר שהטעות היתה במה שמפורש בדין א''כ קשיא בדא ישלם מביתו והא קי''ל טעה בדבר משנה חוזר הדין וצריך זה מי שזיכה אותו להחזיר מידו:
ר' בא וכו'. כלומר אלא ע''כ כדאמר ר' בא בשם ר' אבהו דהכא במאי עסקינן שקבלו אותו עליהם כשלשה ואמרו לו על מנת שתדיננו דין תורה ולפיכך מה שעשה עשוי דהרי קיבלו עליהם דינו והוא טעה בשיקול הדעת וישלם מביתו על שהגיס דעתו לדון יחידי דין תור':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source